בשנה האחרונה, נחלש הדיאלוג שהיינו מקיימים/ות עם שותפים/ות בעזה. הדיאלוג הזה הוא חשוב ומשלים למעגלים שנוצרים מחדש כל יום שישי ב"מגדלור".
כמובן שקשרים פרטניים עדין מתקיימים, כמו עזרה למישהו במציאת עבודה, הסעות חולים, תרומה כספית ועוד. אבל, הקשר עם הקבוצה מעזה היה בעבר אחד העוגנים של ה"מגדלור". במצבים שבהם המציאות כמעט לא משתנה וקשה להתרגש בכל מפגש מחדש, השיח עם עזה, כמו גם המפגש עם אורחים אקראיים היה מה שיוצר עניין ולעתים קצה חוט להמשך פעולה או דיאלוג. אמנם, גם בשיחות עם עזה הטכסטים חזרו על עצמם אבל אולי זה בעצם הקונפליקט שאנחנו מתמודדים איתו היום, מסרים שחוזרים שוב ושוב ועלולים לייצר שגרה "מעייפת" מול הכרה בחשיבות ההתמדה שבקיום יוזמת ה"מגדלור".
קרן אור בוהקת ב"שגרה" הזאת היא רוני שמצליחה לייצר דיאלוג רצוף עם בני/בנות שיח בעזה, ובכל שבוע משתפת אותנו במידע. הפעם הציעה רוני לייצר איזשהו גוף שאליו יתנקזו צרכים של מעסיקים מצד אחד, מול מבקשי עבודה מצד שני.
בכל שבוע, במהלכו, יוצאות כתבות ומתפרסם מידע בהקשר של עזה. זה אמנם לא כמו דיאלוג ישיר, אבל זה ידע. ידע ועובדות הן כלי חשוב בהתמודדות מול "הרגשה". בהקשר של עזה, על אחת כמה וכמה. הפער בין ה"ידע" שיש בציבור על עזה (אם בכלל מישהו/י מתעניין/ת בעזה שלא בהקשר המלחמתי) לבין העובדות והמידע האמיתי, הוא עצום. כנ"ל לגבי הידע שקיים בציבור העזתי לגבי ישראל. יש חשיבות ליוזמה כמו ה"מגדלור" כמקום שאוצר בתוכו ידע שהוא יכול לתווך אותו למי שמעוניין להקשיב (אולי אפילו לייצר את העניין עצמו).
היום נכחו ב"מגדלור" 9 א-נשים שכולם/ן עם "ותק" כזה או אחר. לכן תהינו לגבי כאלה שקצת נעלמו: ג'אבר למשל וגם אופק (נחשי שיגר לו מסרון ונענה שהוא, אופק, אכן מתכוון לבקר ויש לו הרבה מה לספר לנו).
חשוב גם לציין שחיים מגיע כבר פעם חמישית או שישית (מי סופר) בחודשיים שלושה האחרונים. זה אולי לא מוריד את הגיל הממוצע, אבל בהחלט מעלה את רמת האינטלקט.
הזכרנו לעצמנו – וחוזרים גם כאן – בשבוע הבא מתוכננים לנו שני מפגשים מיוחדים: 31/5 יום רביעי, עם מכינת הגליל ולמחרת, יום חמישי 1/6 עם חניכי תוכנית המנהיגות של השומר החדש. בשעות הצהריים כאן במפעל הגופרית. נשמח להשתתפות כל מי שיכול להתפנות.
היינו הפעם: נחשי, שמוליק, בלה, מלכי, רוני, חנן, חיים, משה, עודד.
כתב: עודד.