הדרכים אל ה"מגדלור" חסומות, אבל לא כולן. באוטו התנהל ויכוח. האם לנסוע למפעל הגופרית או לשבת בחסות מיגונית ב"לה-מדווש". בלחץ הספסל האחורי הוחלט "לה-מדווש".
דה-עקא, לא אותרה שם מיגונית…
בלית ברירה הסכים הח"כ מהספסל האחורי לנסוע למפעל הגופרית. נחשי גם מוסיף ש"ממילא אף אחד לא יבוא וכל מה שאנחנו צריכים זה לעקוף את הצבא ולהביא תמונת ניצחון".
כאמור, הדרכים חסומות, אבל לא כולן…
ב"מגדלור" מנשבת רוח נעימה והשקט עטוף בזמזום מהשמיים ונהמות מרוחקות של מלחמה שלא די לה.
נחשי, זה מהספסל האחורי, שולח הזמנה "לא לבוא". גם כן הזמנה.
שמוליק נחשי ואני. שלוש נגלות קפה, עם כיבוד שעושה את דרכו הלוך וחזור כבר כמה שבועות. מדברים על עזה, יותר נכון, ממשיכים לדבר על עזה. יש המון מה לומר כבר מהלילה שבין יום שני ליום שלישי 8-9/5. לא סתם אני מציין את התאריך. זהו התאריך הרשמי של סיום מלחה"ע השנייה (ברוסיה מציינים ב 9/5 באירופה 8/5), מלחמה שבה נרצחו כ- 6 מיליון יהודים (מתוך כ- 35 מיליון אזרחים סה"כ) – ה"שואה".
השואה משמשת עד היום שכפ"צ מוסרי למדינת ישראל ומעניקה לה אשראי בלתי מוגבל להדיפת האשמות על התנהגותה כלפי הפלסטינים. והנה, בתאריך רגיש זה בוחרת ישראל לבחון שוב את חוזקו של השכפ"צ ובתואנה הזויה של הגנה עצמית מחסלת שלושה פלסטינים שמוגדרים "בכירים בג'יהאד האיסלאמי" ועל הדרך רוצחת עוד עשרה חפות וחפים מפשע.
אז באנו ל"מגדלור". ציטטנו ווטסאפים, מאמרים ושיחות, הכל בהקשר של עזה, מרחביה ומחריביה. כשיצאנו מהשטח שינינו מעט את המסלול ובואכה כביש היציאה מחניון רעים, נלכדנו על ידי חולייה צה"לית. החיילים זינקו משלוותם ונופפו לנו בהתרגשות לעצור (מחוץ לאחד שהיה שקוע בתשחץ). אחד הפנה את הנשק כבדרך אגב, ב"היכון", והשני נעמד כאילו במקרה לפני הפגוש הקדמי. תפסו שלושה אלטה שמטה. דיווחו עלינו וקיבלו הנחיה להחזיק אותנו עד שבפיקוד יבינו את מימדי המחדל. אחר כך הודיעו שמכיוון שהגענו מכיוון אזור שאסור להימצא בו, נצטרך להמתין. הצענו להם לשתות קפה בינתיים, הם אמרו שהם מסודרים וכיבדו אותנו בקולה מעורבת בקרח.
סצנה מוזרה: שלושה שמאלנים (חוץ מנחשי ושמוליק) קשישים וחולייה של צעירים לובשי מדים ממתינים ל"הוראות מלמעלה". אחרי כרבע שעה שוחררנו.
היינו הפעם – נחשי, שמוליק, עודד.
חשבו להגיע ונמנעו מסיבות בטחוניות – חנן ומארק.
"תשמרו על עצמכם" – מסר מהרן
שליחת חיבוק – רוני
שלחו מידע שנשלח ונידון בזמן המגדלור – רחלי, נעמיקה, דינה, ג'וליה, מרי, חיותה
"הלב איתכם" – מסרה מלכי.
כתב: עודד
