צום רמאדן בעיצומו, גם חג הפסח מתקרב, החופשה כבר כאן. גלגל השנה מסתובב למרות הסערה. במגדלור סוג של שגרה שמנסה לשרוד בתוך סערה של שגרות אחרות.
היום נפל דבר במגדלור. שמוליק ביקש מנחשי שיהיה אחראי לקפה! אין זה דבר של מה בכך, כלל וכלל לא, שמוליק הדיח בעבר את נחשי מעמדת הקפה בטענה (לא לגמרי מופרכת) שנחשי מזניח את הפיקוח על הקומקום, הקפה גולש וראש הגז מתפייח. אבל היום שמוליק לא חש במיטבו ולמרות שהוא איתנו, הוא מוותר על עמדת הקפה לטובת נחשי שלא מאכזב ומפייח את ראש הגז כדבעי.
כדרכי בשבועות האחרונים, אני מתחיל בסיבוב חיפוש כסאות וחוזר עמוס שקיות אשפה (בלי כסאות).
מסביב לשולחן יושבים משה, חיים, שמוליק ונחשי ומאזינים לרמי שמספר על מבנה האקוויפרים בערבה.
הנושא מוצה ורמי מציע לערוך מעגל בשאלת החקר האם יש קשר בין משפט זדורוב להפיכה המשטרית המתנהלת כרגע במדינה.
בינתיים מגיעות מלכי ובלה. ברוח הזמן, בראותה גברים בלבד, שואלת מלכי אם היא יכולה להצטרף או עדיף שישבו בריחוק מה מהגברים, שלא לעורר פיתוי.
נחשי מבשל תה.
חוזרים לשאלת החקר שניסח רמי, המילה השולטת היא "הפרקליטות". אנחנו נכנסים לפינות משפטיות ולפילפולים ניסוחיים. בעיקר נראה שלמרות שכל אחד/ת די בטוח/ה בדעתו/ה, יש מושגים ופרוצדורות שאנחנו לא מבינים ומתחיל דיון "מעגלי" (במובן של חזרתיות).
מיצינו. אני מבקש להציג סיטואציה לדיון.
"אנחנו עומדים בהפגנה, מנופפים במרץ ב"הברקה" של ההפגנות – דגל ישראל. אל ההפגנה מגיע פלסתיני ואומר, כשיעברו חוקי הדיקטטורה, אני זה שיפגע יותר מכולם. לכן, אני מבקש להצטרף אליכם להפגנה."
ביקשתי שכל אחד יתייחס לסיטואציה וישיב לאותו פלסתיני. אהלן וסהלן אמרו כולם. כשהוספנו לפלסתיני דגל, זה כבר נשמע אהלן וסהלן אבל…
היינו הפעם: מלכי, בלה, שמוליק, נחשי, חיים, משה, רמי, עודד. הפעם רוני היתה איתנו בליבה.
כתב: עודד
