על כל אלה התכנסנו כמנהגנו, היום ב"מגדלור":
בדרך למגדלור עוצרים בתאנים (זה לא שם של סרט).

נחשי ושמוליק שיתפו בנסיעה שערכו השבוע לחיזמה לקחת חבר פלסתיני שרצה להגיע לירושלים לניחום אבלים אצל משפחה יהודית.
דיברנו עם ראמי. יש צורך במכשירי שמיעה לכמה ילדים. נחשי כבר בדק מראש מחירים – יש יקר או יקר מאד. מהרן יתייעץ עם חבר שלו, רופא אף אוזן גרון שנכנס מדי פעם לעזה לעזור בבתי החולים. נתארגן בהתאם. ראמי עובד על גיוס כסף לקניית נעליים לילדי בתי הספר בתחילת שנת הלימודים. נקבע שיחת זום השבוע וכמובן נתעדכן בשישי הבא ב"מגדלור".
ראמי העלה חבר נוסף לשיחה, גם הוא לא בעזה כרגע. מהמקום שדיבר התקשורת לא צלחה.
בתגובה למאמר שכתב ב. מיכאל ופירסם ב"הארץ" לפני כשבועיים ובו תמה על השתיקה של תושבי המרחב לסבבי האלימות שמתרגשים על ראשם חדשות לבקרים. מארק מציע להקים קבוצת ווצאפ שבה ננסח תגובות לאירועים שקשורים למרחב בו אנחנו מהלכים ונחתום בשמותינו ולא תחת אירגון כלשהו. נעביר בינינו בכל פעם את הנוסח עד שנסכים, ואז נחליט איפה לפרסם.
לא דיברנו על "תרפט שנת האפס" של הלל כהן ולא על "חלום הצבר הלבן" של מירון בנבנישתי. כן דיברנו על "הספר האדום" של אסף ענברי.
את זנב המעגל קישקשנו אצל חרובי בבית. היו גם נטע ונעמי. התפתח דיבור על בדואים (אמיתיים, לא כמו מהרן שהוא בכלל איטלקי). רמי סיפר שבנערותו הוא היה הרפתקן ופרוע, בורח מאוטוריטות (הורים ומורים) ונוסע עם משאית הטיולים של בארי לסיני. שם היה נשאר אצל הבדואים כמה ימים.
מתגעגעים לרוני! שימרי נפשך אשה יקרה.
היינו הפעם: שמוליק, משה, נחשי, מארק, מהרן, עודד. בטלפון השתתפו ראמי והחבר הנוסף ואצל חרובי בבית נוספו למעגל גם רמי, נטע ונעמי והיינו גם בלב של מלכי.
כתב: עודד