מפגש 207 – 25.2.2022

בדרך כלל, בסיכומים שאני כותב, אני משתדל לצטט אמירה כלשהי מכל מי שמשתתף ב"מעגל". לא היום. היום הגיעו ל"מגדלור" אורחים רבים, בטח 50 או קרוב לזה…
הגיעה קבוצת מטיילים שהוביל אותה מדריך טיולים שבהווה מכונה "יורם", אבל בעבר, בשרותו הצבאי, כונה "שרמן". שרמן ואני ("בכר" כוניתי אז…) היינו לפני 50 שנה ביחד בצבא. היום שרמן הוביל קבוצה של כ- 25 מטיילים אלינו ל"מגדלור".
במקביל, חגגנו היום לרוני יום הולדת. לכבוד יום הולדתה של הגברת הראשונה של המגדלור הגיעו בני משפחתה מהמושב והגיעו גם ידידות וידידים מהסביבה. כולן/ם כמובן יודעות/ים שאם רוצים ל"תפוס" את רוני ביום שישי, צריך להגיע ל"מגדלור", לבית… בזמן שבמעגל נערך טקס יום ההולדת לרוני ושמוליק הקדיש לה שיר פרי עטו, ערכתי לקבוצת המטיילים סיור והסבר (הכל למדתי מרמי…) על המפעל וסביבתו. בסוף הסיור נכנסנו והצטרפנו למעגל. שם המשכתי לברבר ועברתי לספר על "מגדלור".


התחלנו "מעגל" ורוני סיפרה על הרגע שבו הבינה שהיא לא לבד פה…. שישנה עוד קהילת אנשים, עוד עם שגם הוא תובע את זכויותיו במרחב. לתובנה הזאת הגיעה בעת ששהתה עם משפחתה בשליחות חקלאית של בן זוגה במצרים, לאחר פרוץ השלום…
שם, בקהיר, הכירה משפחה פלסתינאית דרך הידידות שנרקמה בין בתה, שהיתה בת 6 באותו זמן, לבין הילדה הפלסתינאית. שלא כמו אצל ילדים, לא קלה היתה ההיכרות בין ההורים, אבל כשנשברה חומת ה"חרם" ונוצרו קשרים, הבינה שלאנשים יש שייכות למקום הולדתם. עם הזמן, קראה, שמעה, התעניינה והרחיבה את תודעתה לגבי העם האחר, העם הפלסתיני. היא הבינה את כוחו העצום של הדיאלוג ככוח שמפשיר איבה ומקרב בני אדם זה לזה. "כמה פעמים אפשר להכנס עם הראש בקיר ולא לחפש דרך עוקפת" אומרת רוני בהקשר של עוד ועוד סבבי אלימות באזור. "לא אני היא זו שחולמת" היא אומרת, חולמים הם אלה בשני הצדדים שחושבים שאפשר להעלים את הצד השני. ככל שהיא מכירה יותר היא מבינה שיש עם מי לדבר.
לאחר מכן ניסינו להתחיל "מעגל" מסודר, אבל מובילי הקבוצה רצו להמשיך בטיול. התחיל מיני "מרד" בקבוצה, היו כאלה שהיה להם חשוב דווקא להשאר ולהתבטא. הקבוצה נשארה עוד קצת אבל דיברו רק אותם אלה שהיה להם ממש-ממש חשוב. רוב הקבוצה וחלק גדול מהאורחים האחרים לא דיברו ולכן רשימת השמות שתופיע בסוף הסיכום תהיה חלקית מאד.
עמית מאד מעריך את דברי רוני, אבל צריך להכיר את המציאות. עמית עובד בטכניון והיה בצוות שניסה לשכנע את משרד הבטחון לפתוח נמל צף בעזה. יתנהגו יפה, יהיה להם נמל, לא יתנהגו יפה, נירתום את הנמל לאוניה ונגרור אותו לאשדוד… חושב שמפגשים כאלה הם דבר נחמד, אבל "צריכים להיות מציאותיים", עם כל הכבוד שיש לו ליוזמות הידברות של אזרחים, את ההסדרים עושות ממשלות.
חנה חושבת שהידברות זה חשוב ומה שעושים הפוליטיקאים זה לצורכי הישרדות שלהם.
סמדר אומרת שאנשים רוצים לחיות וצריך להגיע למצב שיהיו להם סיבות טובות לשמור על מה שיש להם בחיים.
נמרוד עובד בטכניון. יש הרבה ערבים בטכניון. בשנים האחרונות ישנה התפתחות מעניינת של שיתופי פעולה בין סטודנטים ערבים ויהודים. בעיות עולמיות, הוא אומר, לא פותרים בשיח אישי אלא רק דרך מנהיגים.
עמוס עובד בבנק. לפני כמה שנים התאחדו עם בנק ערבי. הוא מתרשם שהערבים שעובדים אצלם רוצים בפתרון אבל חושב כמו נמרוד שאת הבעיות הגדולות פותרים המנהיגים.
הגר עסקה הרבה בפעילויות משותפות. מסכימה שהפתרון צריך להגיע מ"למעלה". אבל חשוב שנפרוץ את המחסום על ידי הידברות, כמו מה שאנחנו עושים פה ב"מגדלור". להגביר מפגשים ופעילויות משותפות. הגר עשתה סדנה בג'יסר א זרקא ומישהו אמר לה שפתאום הוא גילה שיש יהודים נחמדים…
ספי סיפר על הכנס שאנחנו עורכים באיבים בשבוע הבא והוא מתכוון לבוא אליו. ספי מספר על עמותה שהקים, "סיפור חכאיה". עמותה שמכוונת לכך שכמה שיותר ישראלים יחשפו לנרטיב הפלסתיני וכמה שיותר פלסטינים יחשפו לנראטיב היהודי-ישראלי. צריך ליצור מסה של לחץ של אזרחים. לגרום למנהיגים לצאת מאזור הנוחות שלהם שהוא לא לשנות כלום. אם יזמו המנהיגים שינוי כלשהו והמהלך לא יצלח, תינזק הקריירה הפוליטית שלהם. לכן הם מעדיפים לעשות הרבה כלום. לחץ רוחבי מלמטה יכול לדרבן אותם לפעולה.
לאחר מכן קמו חברי הקבוצה להמשיך בדרכם אבל מכיוון שעדיין אצל חלק מהן/ם נותרו שאלות ורצון להתבטא, נוצרו על הדרך החוצה, קבוצות שיחה קטנות בעמידה. בתוך כל המינגלינג הזה התפזרו הנוכחים בהדרגה עד שבסביבות השעה שלוש ורבע נותרו רק ה"קבועים". ניצלנו את הזמן שנותר לדבר על ההערכות שלנו, של ה"מגדלור" לכנס. תוך כדי, ראמי טילפן לרוני לאחל לה יום הולדת שמח וכמובן ששמחנו לפגוש אותו גם אם רק בסקייפ.
זהו להיום. רשימת המשתתפים תכלול את כל אלה שזיהיתי בשמן/ם, ולכן תהיה חלקית מאד: שמוליק, רוני, אופק, עומר, מרי, עובדיה, מיכל, מירהל'ה, נטע, אילן, ראמי, ספי, עמוס, עמית, הגר, חנה, נמרוד, יורם, עודד.
כתב: עודד.