מפגש 196 – 17.12.2021

רוח, טפטופים של גשם וקור של חורף אמיתי.
משה, מארק, שמוליק ונחשי מתארגנים ושואלים כמה משוגעים יעזבו את הבית החם כדי לדבר על עזה.
תתפלאו…
דורון מהצפון ואסף שהוא אגרונום שעבד גם בגוש קטיף והיום גר באזור, מטיילים ומוזמנים לקפה.
תומר שעבר גם הוא לאזור לא מזמן, שמע שיש כאן משהו מעניין ומוזר ובא לבדוק.
רוני מגיעה ואפשר להתחיל סבב:
הצגנו את עצמנו וסיפרנו על המקום ועל “עזה שלנו”.
אסף זוכר את עזה כחייל לפני האינתיפאדה הראשונה, ומביא סיפורים על הפיתוח של חבל קטיף ואת הקשרים הטובים עם העובדים העזתים.
בינתיים מגיעה מרי ואז חנן, ומהרן מביא כנאפה טריה, ומלכי ודינה ובהמשך, איך לא, חבורת הצעירים המתמידים אופק, יוגב ומיטב שהביאו לביקור ראשון גם את מורן ועומר.
כל אחד מספר מאיפה בא ומה הביא אותו לכאן, לדבר על עזה.
מארק מספר שלאחרונה כשהיה בירושלים, עצרו שוטרים את הרכב שלו, תישאלו וחיפשו ברכב בתואנה של כוונה להפר את הסדר הציבורי. זה נגמר בתחנת המשטרה ובשיחרור בערבות עצמית. מסתבר שבשני הצדדים של הגדר חופש הביטוי לא בתקופה טובה.
כשאופק הציג את עצמו הוא אמר “אנחנו באים כל שבוע ונמשיך לבוא!”.
אחרון הגיע, בפעם הראשונה, עדן (הבן של מארק), ואמר שהוא שמח לראות שיש מי שלא נותן לעזה ותושביה להישכח.
ואז עשינו שיחה עם חברנו העזתי. זו פעם ראשונה שהאורחים הצעירים רואים אותו ושומעים מפיו על ועדות הצעירים וההתעקשות לראות שבצד השני יש אנשים ויש עם מי לדבר, למרות כל הקשיים. הוא לא שוכח להגיד לאורחים שהוא חבר קבוע ב”מגדלור” ושיש כיסא פנוי שמחכה רק לו.
לסיום, נחשי מספר על כנס “מחזירים את השלום לשיח” שמתוכנן ליום שישי 7 בינואר בשדרות: יהיו שם הרבה אנשים שיבואו לספר ולשמוע על מה שעושים ורוצים לעשות לחיזוק הדיאלוג בין אנשי הדרום, החברה הבדואית ועזה. גם ה”מגדלור” יציג את עצמו כמובן ונתבקשנו לעזור גם פיזית בדברים הטכניים. בשבוע הקרוב נפיץ תוכנית מפורטת ונבקש עזרה במה שצריך.
היינו: משה, מארק, שמוליק, רוני, דורון, אסף, תומר, מרי, חנן, מהרן, מלכי, דינה, אופק, יוגב, מיטב, מורן, עומר, עדן, נחשי.
כתב: נחשי.