מפגש 189 – 29.10.2021

לקראת סוף המפגש חילחל ועלה נושא שזוחל כתולעת עקשנית ונסתרת לאורך תקופה ארוכה בתת מודע של שיחות ה”מגדלור” והיום “יצא לאור”: איך ממשיכים?
העדרות מטיילים המתארחים ב”מעגל”, אם זה בגלל המגפה או הקיץ הלוהט או כל סיבה אחרת, וגם מיעוט השיחות עם חברים מעבר לגדר יצרו סוג של הרהור ואולי גם ערעור על הפורמט של ה”מגדלור”.
אנחנו נפגשים בינינו לבין עצמנו כל שבוע שזה דבר נחמד כשלעצמו אבל לא זו היתה “כוונת המשורר”…
נראה לי שלא יהיה מנוס מלדון במפגשים הקרובים בעניין וכולן/ם מוזמנות/ים להביע דעות…
בניכוי כל הדיבורים שאינם קשורים לעזה (שהיו רוב הדיבור במעגל…) הנה התקציר:
הסרט של אוסה “אסוואט-אחרים“. סרט שצילם וערך אוסה, דוקומנטר אמריקאי, שבו “מככבות/ים” דמויות המוכרות לכולנו (בעיקר רוני!). רוני נמצאת בקשר רצוף עם אוסה ושואלת / מבקשת רעיונות לעזרה בהפצה. הכוונה לנסות להגיע לסינימטק (שדרות או תל אביב), יש גרסה מקוצרת ביוטיוב (45 דקות מתוך שעה וחצי).
התפתח דיון על איכויות הסרט דווקא מתוך הכרה בחשיבותו ובהבאת המסר שבו לקהל הישראלי.
חיותה קוראת שיר של רומן אייזנברג, אדם שהכירה בחנות ספרים ועניין אותה בספר שיריו. ראו דוגמא במדור “בחרנו להקריא”.
רוני מוסרת פרטים חדשים על בית החולים.
רמי אומר שהמרחב סובל מחוסר אמון בין גורמים שונים שפועלים בו.
מהרן מדבר על אסטרטגיה אמריקאית חובקת עולם שלפיה הם מזהים עימות עתידי עם סין ולכן לא רוצים להתפזר על כל מיני סכסוכים “מקומיים” קטנים יחסית. שלא יפריעו. אחת ההוכחות לדבריו היא העברה של מפעלים עתירי ידיים עובדות מהמזרח בחזרה לארה”ב. סין היא האויב החיצוני החדש שנחוץ לממשל (כל ממשל…) האמריקאי, ואחרי הסובייטים והאיסלאם (עיראק, אפגניסטן וכו’…) ה”בחירה” עוברת לסין. לכן, לדברי מהרן גם עזה צריכה ל”התיישר” וכך אולי בהפוך על הפוך יבוא השקט…
על עניין יציאת הפועלים – רוני אומרת שלמרות שיוצאים יותר פועלים מעזה הם לא מוצאים עבודה בגלל שהמעסיקים חוששים מיכולתם של הפועלים להתמיד (סבבים, סגרים וכו’…). המעסיקים לא יפטרו עובדים זרים בשביל לפנות מקום לפועלים מעזה.
אני אמרתי שהייתי מופתע לגלות, כשהגעתי למחסום ארז, שיש עמותות נוספות שמסיעות חולים ולוקחות תשלום!
מהרן סיפר על תלאותיו כעו”ד שמדי פעם מטפל בתיק איזרוח של תושבי/ות חוץ הנשואים/ות לישראלים/ות. תמיד מוצאים סיבה לדחיה. כשדרישות מסובכות נפתרות, מוצאים עוד משהו…
כפי שכתבתי בתחילת הסיכום, סוף המפגש היה פתח להרהור…
היינו: נחשי, מהרן, ויויאן, רוני, שמוליק, חיותה, רמי, עודד.
כתב: עודד