בשבוע שעבר, בעקבות בריחת האסירים מכלא "גלבוע", כתבתי סיכום דמיוני שבו, כביכול, הגיע אחד הבורחים למעגל… (את הסיכום האמיתי להזכירכם, כתב נחשי). שלחתי את הסיכום הדמיוני למספר מכותבים וביניהם רמי.
היום, אחרי שכבר היינו כולנו (נחשי, חיותה, שמוליק, עודד, רמי, מלכי) בצל האורנים, רוח על פנינו וקפה בידינו וכבר לא נוספו משתתפים (למעט לימור שהגיעה ממש בסוף בלווית נובחיה – נינה ויפת), ברגע הזה, בחר רמי להקריא באוזנינו את אותו "סיכום דמיוני".
במעגל התעורר דיון סביב הסוגיה התאורטית "להסגיר או לא להסגיר": בין שני הקצוות (להסגיר, נקודה! או להסתיר, נקודה!) נפרשו אפשרויות שונות.
לאחר מיצוי האפשרויות, עבר הדיון לשאלה של ציות לחוק – האם ישנם מקרים שמוצדק לא לציית לחוק? עלו השוואות לפולנים שהסתירו יהודים במלחה"ע, בניגוד לחוק. נידונו מצבים של אי ציות לחוקי תנועה במקרי קיצון והאם צריכה להיות מידה של "הגיון" ו"הגינות" בתגובת הרשויות, האוכפת והשיפוטית. האם "הגינות" זו צריכה להיות גם כלפי הפלסטינאים? עלה נושא ההזדהות עם ה"אויב" (הנחתי את המילה "אויב" בין גרשיים משום שלדעתי, לפעמים יש אחרים שבוחרים עבורנו את האויב…). האם כל מי שנכלא, נכלא בצדק משום "אויבותו" המוכחת על ידי מנסחי ומפרשי החוק? האם החוק מתעלם מהקשר רחב יותר ששימש עילה לביצוע העבירה ומתמקד בניסוחו צמוד אינטרס בלבד?
משם עברנו ל"חומרים" שמשפיעים על תהליך הסקת המסקנות של כל אחת ואחד מאיתנו. הובאו ציטוטים מראיון שהתפרסם בסופ"ש בעיתון "הארץ" עם יעקב שרת, הוזכר טור דעה של אהוד גרא שעונה לטענותיה של מיכל וייץ כפי שהן מובאות בסרטה "קופסא כחולה", הוזכר ארגון "זוכרות" (ששמוליק ואני משתתפים מדי פעם בסיוריו וגם רמי עשה זאת בעבר) כארגון שמביא נראטיב חד צדדי של צדק. מישהו טען שגם מדינה היא ארגון שמביא נראטיב חד צדדי של צדק, והיתה תרעומת על ההשוואה.
כך בדיון, שאמנם לא התנהל בהתאם לכללי המעגל, אבל היה בהחלט מכבד וקשוב, הגענו לשעה ארבע והלכנו כל אחת/ד לדרכה/ו.
את ה"סיכום הדמיוני" שכתבתי בשבוע שעבר, אשלח לנחשי, שיפרסם. אם למישהי/ו יש תובנות שהיא/הוא רוצה לשתף, נא לפרסם בקבוצת ה"מגדלור" בלבד…
היינו: נחשי, חיותה, שמוליק, מלכי, עודד, רמי, לימור (נינה ויפת)
כתב: עודד
