אחרי השבועות האחרונים שבהם הגיעו הרבה אנשים למעגל, היום היה אירוע יותר משפחתי (בפרשנות האשכנזית של משפחה…). שמוליק נחשי ואני בשעה הראשונה, (עם העפיפון המשופץ שתיקן חנן) ומלכי בלה ודינה שהצטרפו בהמשך.
היתה שיחה. נחשי ואני סיפרנו שמזה תקופה ארוכה, אנחנו מנסים למצוא מישהי/הו לצורך תרגום לערבית. לאחרונה עלה שם של מתרגמת מקצועית ממזרח ירושלים וסיפרנו על הקשר איתה.
השבוע, בפסטיבל דוקאביב, הוקרן סרטה התיעודי של מיכל ויץ, "קופסא כחולה". העבודה על הסרט ארכה 14 שנה! והסרט סובב סביב דמותו של הסבא-רבא שלה, יוסף ויץ, שהיה מראשי הקק"ל עוד משנות השלושים של המאה הקודמת ודחף להשתלטות יהודית מלאה על המרחב. הוא כונה "אבי הטרנספר" ואף ישב בראש ועדה שהוא עצמו נתן לה את שמה "ועדת הטרנספר". מיכל ויץ מגוללת בסרט את פעולותיו, התלבטויותיו וגם את נסיונותיו (שלא צלחו) לעזור לפליטים להשתקם במקומות שאליהם גורשו. בראיון שהתפרסם ב"הארץ" מציינת מיכל גם את ההסתרה וההדחקה של מפעלו של סבה מפניה (בתוך משפחתה…) ובכלל, בכל המערך ההיסטורי-לימודי במדינה. זאת למרות שיומניו המפורטים (5,000 עמודים בכתב יד!) היו גלויים ומונחים לעיני כל.

ההקדמה הזאת היתה כדי לומר שבסרט ובראיון, עולים אלמנטים שנוגעים ישירות לישיבתנו במגדלור והם בהחלט מילאו מקום נכבד בשיחה.
זהו, קצר הפעם…

נכחו: בלה, שמוליק, דינה, נחשי, מלכי, עודד.

כתב: עודד.