בסך הכל רצינו לשמור על האור דולק במגדלור, לוודא שמי שזקוק לו לא יאבד את התקוה, גם כשמסביב חשוך וסגור.
כשהגענו, שמוליק ואני, בשעה הרגילה – כבר נפרסה בחניה הכבאית של רמי וזכינו בהדרכה על ספינת המדבר המדוגמת, יחד עם דורון, שרון וילדיהם. תוך כדי קפה והתעדכנות על חדשות המרחב בסגר.
מגיע מפקד הגדוד של גולני שמחזיק את הגזרה. אשתו והילדים באו אליו לכאן כי כבר 3 שבועות לא יכל לצאת. רמי לוקח את המג״ד ומשפחתו לסיבוב והסבר על המקום ועלינו.
אנחנו עושים את אותו דבר עם חיילי החפ״ק- מחולון, בית שאן וכרמיאל מצליחים להסכים ש״היה כאן שמח לפני שהגענו״ ויכול להיות שוב.
אחרי שהכוח ממשיך במשימתו מתפנים רמי ושמוליק להזכר בתולדות שכונת בורוכוב בגבעתיים ומסתבר שברית המילה של שמוליק נערכה בחצר בית אלדמע שמול בית חרובי…
עוד קצת סיפורים על הצרכניה השיתופית של ציפורה והגיע זמן ערבית ופרידה… עד השבוע הבא.
ישבנו: רמי, שמוליק ונחשי.
כתב: נחשי.