מפגש 140 – 20.11.2020

נפגשים. קפה, חלה ושיחה קלה על עניינים של חול.
הדברים החשובים מתחילים לעלות כשרוני מספרת על מפגש עם תלמידי י”א – י”ב בזום. הם מקשיבים בעניין רב, היא אומרת, וזה די מפתיע ומרגש. מורה אחד, שואל/ אומר “אני בניגוד לך חושב שאנחנו נותנים ולא מקבלים כלום”. רוני אומרת “חשוב איך נותנים, לא רק מה”… אני שואל אותה אם לא היה מקום לקצת עובדות, רוני אומרת לי שהשיחה חשובה מההתנצחות וממילא כמה עובדות כן חילחלו אצל התלמידים כי בסוף, מכל “חלון” של זום, אמרו כמעט כל התלמידים שזה מאד עניין אותם וגם המורה אמר לרוני ש”היא נתנה לו חומר למחשבה”…
חנן מדבר על אורי שהיה בשבוע שעבר ואיתגר את ה”קונצנזוס” (כביכול) בדעה אחרת. חנן חשב על דברי אורי בדרך הביתה וסיכם לעצמו שאנחנו פה כדי לשמר את התקווה ולא כדי לפתור את הבעיה. בעניין אחר, חנן פגש מישהו שמכיר את רמי וכשהוא הזכיר את השם “רמי”, אמר בן שיחו “אה רמי מהמגדלור”… בשביל רמי זו היתה הוכחה לפרסום ש”אנחנו לא מודעים לו מספיק” של המגדלור.
מגיע בראיין. הגיע כמטייל בשבוע שעבר, הוזמן לקפה וחזר שוב היום (לא לזלזל בכוח הקפה של נחשי).
עורכים סיבוב היכרות כדי להכיר את בראיין והוא אותנו.
בראיין בא מארה”ב לפני כ 10 שנים והוא מלמד בכמה מקומות את תורת ה”דיבייט”. יש ויכוח על משמעות המושג בעברית ורוני מבשרת שהאקדמיה ללשון קבעה את המילה “מעמת” (מתחרז עם נעמת…) כמילה העברית ל debate האנגלית.
אחר כך מלכי מציגה את עצמה ואומרת שהיא מגיעה להתרענן בחברת אנשים טובים ולא לשכוח את מצב שכנינו.
ג’אבר מדגיש את הבעייתיות באל זרנוק ואומר שלמרות שהוא בא ממקום שסובל מקיפוח קשה של מוסדות המדינה, הוא לא שוכח שבעזה הסבל והייאוש גדולים בהרבה. פה טוב לו זה מסדר לו את הנפש.
אני מספר שאחת הסיבות לבואי היא אותם אירועי גדר שהתחילו במקביל לייסוד המעגל. חשבתי, אני אומר, שיבואו אנשים מהאזור בעלי חשיבה אחרת וימצאו אוזן קשבת פה במגדלור. בקשר לירי על הפלשתינאים שהתרחש באותם אירועים אמרתי ש”הירי בוצע על ידי חיילינו המוסריים” מה שגרר הערה מאחד המשתתפים במעגל שאמר לי “לא לחצות קוים”…
ממילא עצרנו את סבב ההכרות כי התקשר אלינו חבר מעזה.
כרגע הוא בבית בעזה, אבל מתכנן לצאת מעזה ברגע שיתאפשר לו. הוא רוצה לצאת כאדם פרטי ולא כ”מייצג” אירגון פוליטי או חברתי. ג’אבר מדבר איתו בערבית ומתרגם. החבר אומר שכרגע הוא די מוגבל ומבחינה פוליטית צריך לתת לזמן לעשות את שלו. זו תקופה קשה בשבילו כרגע. בעבר התפרנס מעיתונות ויכול לחזור לזה, אבל לפעילות החברתית שעסק בה, זה בעיה. פחות מפחד על עצמו ויותר חושש שיערימו מכשולים על הפעילות שלו. נעמיקה שואלת לאן היה רוצה לצאת? הוא לא מציין מקום ספציפי. רק רוצה לעשות את בהזדמנות הראשונה. הוא מציין את רצונו לחזור לעזה מחוזק יותר (אולי אזרחות נוספת… פרשנות שלי) אולי במעמד אחר שלא נתון לגחמות השלטון. הוא מוכר ואינו יכול או רוצה לחזור לאלמוניות. הוא לא רוצה שימנעו ממנו להביע דעה או לפעול למען הקהילה כפי שהוא מאמין שצריך להיות והמחשבה שיש מי שמתעמר בו על רקע דעותיו ופעולותיו הצודקות, די מייאשת. גם המשפחה שלו נתונה בלחץ של הסביבה. יש לו גם רעיון להיכנס לעסקים עם קרוב משפחה, מול ישראל. בשלב מסויים הוא מציע לג’אבר ל”שמור על מקומו במעגל” כי הוא יושב עם אנשים טובים וישרים (אנחנו?)… הוא אומר שה”פרוייקט” שהקים, די חזק, ולדעתו יציאתו אף תחזק אותו. רמי אומר לו שאנחנו חושבים עליו ועורך סבב עם הנייד על פני כולנו. כולם מברכים ומבורכים.
רמי מתעכב עם הנייד על נור וג’אבר מספר לו שנור הצליחה לא להתגייס מטעמי מצפון. הוא מאד מעריך את זה. אנחנו נפרדים מידידנו העזתי.
רמי שואל אם היה משהו חדש השבוע שקשור לעזה. אמרתי לו שחודש התיאום עם הרשות בעקבות שינוי השלטון בארה”ב וזה טוב למעבר החולים.
רוני אומרת שהיא שמעה שלמשרד הבריאות העזתי נגמר הכסף לתשלום על החולים שיוצאים לישראל ואולי הם יצאו רק לבתי חולים בגדה. זה ממש לא טוב.
זהו, בטח היו עוד דברים חשובים. מי שנזכר יכול להוסיף…
המעגל היום נוצר מ-
חנן, בראיין, נחשי, שמוליק, רוני, עודד, ג’אבר, מרי, נור, נעמיקה, מלכי, רמי (1), רמי (2)
כתב – עודד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *