מפגש 129 – 4.9.2020

המפגש היום התקיים בצל (תרתי משמע) החום הכבד.
רמי חש אחריות לבריאות המשתתפים והעביר מסר של “עדיף שתשארו בבית”… אבל, (ואני מרשה לעצמי לצטט את סנדרסון…) “בכל זאת הגענו למרות הכל”.
במקום שבו אנחנו ממקמים את המעגל, יש כמה מעלות פחות תודות לרוח, לצל העצים ולמיקום הגבוה ביחס למרחב. אבל בואו, 43 מעלות…
רמי ואני הורדנו חולצות… לא מראה מלבב במיוחד, אבל כשחם ואורחות/ים לא מגיעים וכנראה גם לא יגיעו, מורידים…
לאחר שעברנו את שלב הוואצפים ה”זועמים” על כך שבכל זאת באנו, התחילה שיחה על ספרים ישנים, בעיקר בין רמי לשמוליק.
נחשי ואני היינו יותר בעניין הלחם שנחשי הביא עם ממרח הזיתים. גם קפה.
שמוליק סיפר על חנויות ספרים ישנים בת”א ורמי על אוסף ספרים של מאיר בוקסווילר ז”ל שהיה חבר קיבוץ בארי.
לפתע, כמעין חזיון מדברי לוהט, עברה לידנו מכונית ובה אשה וגבר. כמו ניצולים על אי בודד נופפנו ארבעתנו בידינו, אבל הם אפילו לא פתחו חלון לשאול מה מה… החום הביס גם את הסקרנות.
רמי העלה עניין שנוסח פחות או יותר כך: מאז שנות השמונים של המאה ה- 19, כלומר כ- 140 שנה, קיימת הציונות. אפשר להצדיק אותה לחלוטין ואפשר לשלול אותה לחלוטין. אבל אם לכל אחד מאיתנו ניתנת האפשרות לסמן במהלך 140 השנים את הנקודה שבה הוא מתחיל לכפור בצדקת הציונות, איפה נמצאת נקודה זו על ציר הזמן והאירועים ההיסטוריים. מרתק! הדיבור נע בין כולנו והביא רגש מול ידע, ספרים ועובדות, מהלכים היסטורים עולמיים מול אזוריים, ועוד.
כשהגענו, חשבנו שהחום יקצר את המפגש ואחרי שעה וחצי, שעתיים “גג” נתפזר, אבל השיחה הפכה להיות מעניינת ורוח שהגיעה מהים של עזה שיפרה את האקלים.
בשלוש ורבע, הגיע אורי אחרי שווידא עם נחשי שאנחנו עדיין מעגלים. הוא הצטרף לשמוליק, רמי, נחשי ואלי (עודד…).
כאמור, כילינו את כל מכסת הזמן השבועית המוקדשת למעגל ובסופו נכנסנו למכוניות והפעלנו מזגן… זהו.
כתב – עודד.

כתיבת תגובה