לפני 10 ימים לערך, אירע פיצוץ של בלוני גז במאפיה במחנה הפליטים נוסייראת שבמרכז רצועת עזה. המאפיה חולקת קיר משותף עם מפעל בלוקים השייך למשפחה שחלק מבניה עבדו בעבר בקיבוץ ניר יצחק. תשעה בני אדם נהרגו במקום ועוד עשרות נפצעו וניכוו בדרגות חומרה שונות. נכון להיום עלה מספר הנספים ל 17. המאפיה והמפעל נהרסו כליל.
במעגל, שוחחנו עם איברהים שאחיו סעוד מאושפז בבית חולים בעזה, סובל מכוויות ב 50 אחוז מגופו. איברהים התרגש מאד לשוחח עם שמוליק שלנו. שניהם עבדו בעבר ביחד ברפת ונזכרו בערגה בארוחות הבוקר על ערימת הזבל. הוא שאל בהתרגשות על הרבה אנשים שזכר מזמן עבודתו בקיבוץ וחלק זכרונות גם עם נחשי שהיה זה אשר יצר את הקשר עם המשפחה אחרי האסון. הם מנסים להתאושש וללוות את סעוד ושאר הפצועים להחלמה ושיקום. היתה שיחה מרגשת ולמרות האסון, מלאה בחום ואחווה אנושית פשוטה וטהורה.
הגענו היום ארבעה מניר יצחק, שמוליק, נחשי, משה רוזן ואנוכי. לא היו לנו הרבה ציפיות. מזג האוויר סוער. התמקמנו ושלחנו תמונת אנחנו כאן…
אחרי זמן קצר הגיעה מרי. מטריה וחולצה קצרה… ניהלנו שיחת חולין והגשם הפתיע, לא בבואו אלא בכיוונו.
שיפרנו לאחור לכיוון החדר הסגור כשבו זמנית חלפו דרכנו שלוש עלמות צעירות. הפעלנו את קסמי גילנו המתקדם והצענו קפה… מסתבר שקפה חם ביחד עם יום גשום וקר על מצע של ארבעה גברים קשישים ופנסיונרית של משרד הבריאות זה מתכון מוצלח:
שלוש העלמות, דניאל, דניאל ואחינועם, הצטרפו למעגל. שתיים מהן תושבות האזור והשלישית ממרכז הארץ.
אל המעגל הצטרף מוסטפה. מוסטפה הוא אביה של וופעת, הרועה שישבה איתנו לזמן קצר בשבוע שעבר וצויידה בתה חם לה ולאחותה שהמשיכה לרעות את עדר הכבשים.
השיחה עם עלמות החן היתה מרתקת בעיקר, לדעתי, בגלל הפערים הקיימים בתודעת המרחב העזתי וגם בהתייחסות למרחב הגדול יותר המקיף את קיומנו בארץ הזאת. היה גם מרתק לשמוע את שפת הדיבור, את המילים שכל דור בוחר להשתמש ולהביע דרכן עמדה או דעה. לסיכום, תשעה ישבו במעגל ועוד חבר טלפוני מעזה, הסה"כ עלה על סכום חלקיו וזה (כמעט) בלי להזכיר את המגפה במשך שלוש שעות!
ארבע. פיזור דרך מבול שוטף.
עודד.