חגיגת המאה למגדלור ולכבוד חגיגת המאה התארחו היום במגדלור קרוב למאה איש אישה וטף. המארחים היו עודד, חיותה, רוני, ג'אבר, מארק מאורים ומארק מכפר עזה, שמוליק, שלי, נחשי, לימור, אור ושני הצלמים (שזו הפעם האחרונה שמצלמים, בהמשך יבואו כמשתתפים "רגילים"), מרי, ראדיר, ראמי מעזה בטלפון ואלפי הכלניות היפהפיות שקישטו את הגאיות השבילים והדרכים.
שתי קבוצות מטיילים הגיעו והתיישבו ועוד כמה חלפו מסביב תוך הסבר קצר על החבורה המוזרה שיושבת בפנים. הקבוצה הראשונה שהתיישבה היו אנשים מהצפון. השניה קבוצה מעורבת של מטיילים שהיו יחד ביפן והגיעו מכל קצוי הארץ. שתי הקבוצות ישבו, הקשיבו השמיעו והגיבו. התחושה היתה שהם איתנו בליבם ובדעתם. אחת המבקרות, דווקא שכנה מצאלים, התרגשה וחיבקה את רדיר חיבוק אמיץ.
הקפה והכלניות הביאו אלינו גם שתי משפחות חביבות ביותר על ילדיהן: האחת מפארן אשר בערבה- אבא רותם, אמא רותם, נעמי, ליה ועודד הילדים שיישבו הקשיבו, חיזקו את עצמם ואותנו. המשפחה השניה היתה מחניתה – שני אמא, שגיא אבא, יואל ואריאל ילדים. אבי המשפחה סיפר על נגריה בשותפות חברית אמיצה עם חברו מכפר ערבי סמוך. הוא עמד על כך כי הקרבה האנושית לימדה אותו עד כמה הדמיון בינו לבין חברו רב לאין ערוך מהשוני.
שני חברים נוספים- חאלד ונאיף מרשימים בעברית הרהוטה שלהם הגיעו מכפר אבו תלול, שכניו של ג'אבר הקיבוצניק. הם הביעו הערכה למעגל שלנו.
עוד התארחו נעמיקה ושמוליק ובסוף גם דגנית, אילן וג׳יל מאילת/ בארי.
ראמי סיפר כמה מרגיזים אותו המנהיגים שעסוקים בסיסמאות ונמנעים מלשפר את חייהם של האנשים על הקרקע. לשאלת לימור הוא אמר שילך ויחתים 100 אלפי עזתים על הצהרה שהם רוצים לחיות בשלום ושכנות וימנעו מפעולות אלימות. אחרי שיסיים להחתים בעזה- הוא מוכן לעבור את הגדר ולהחתים מספר דומה של ישראלים על אותה הצהרה.
בקיצור דבר המעגל, קיומו, והמודעות לעזה הופצו ברבים.
חיותה.
