מפגש 98 – 31.1.2020

ברגע אחד, אחרי שדיברנו עם ראמי מעזה, הסתכלתי מסביב על המעגל:
היו שם רוני, שמוליק וחנן, נחשי ולימור, מירהל'ה, נטע, מרי ונעמי, ג'וליה, מלכי, עוזי ובלה, חיותה, ג'אבר שמוליק וגם ראמי מעזה. קהילה.
אחרי כמעט שנתיים וקרוב למאה מפגשים, בכל יום שישי, בכל מזג אויר, הפכנו לקהילה. כל אלה שהיו היום, שומרים על "שיגרת" השתתפות במעגל. כל שבוע או פעם בשניים שלושה או ארבעה שבועות. מקפידים לבוא, לתמוך, להקשיב ולהשמיע.
בעשרת השבועות האחרונים גם הקולנועניות/ים מספיר הן/ם חלק מהקהילה. היום היו שני, נאור ואור.
הגענו מוקדם מהרגיל. רצינו להוסיף על המעגל הקבוע גם פינת יצירה. שיתוף פעולה עם "קול אחר". הרעיון היה להציע למטיילים שבאים לחזות בנפלאות הטבע ומגיעים לאתר מפעל הגופרית, לצייר על דפי נייר או על כוכבים ("כוכבים של תקווה", פרוייקט של ג'ף מניו יורק שבו מציירים או כותבים מסר של תקווה לקהילות שסובלות מאסון טבע או מלחמה או כל אסון אחר וג'ף ואנשיו מעבירים אליהם את הכוכבים). את הציורים או הכוכבים רצינו לתלות על קיר המבנה.
מזג האויר לא כל כך שיתף פעולה ונשבה רוח קרה. מעט מטיילים הגיעו ועוד פחות ילדים. אלה שהגיעו לא נשארו זמן רב והמשיכו בדרכם. קפה, בכל אופן, הם שתו או לפחות נשארו מספיק זמן לסרב בנימוס… פינת היצירה נשארה מיותמת…
בכל זאת ישבו איתנו רעות ושי מירושלים ולכבודם ערכנו מעגל כהלכתו. גם הם היו קצת לחוצים לעזוב כדי להחזיר את האופניים ששכרו, בזמן. אבל מהקצת שסיפרו, הבנו ששי בעיקר, נושא עימו "צלקות" מהעימות הבלתי פתור במרחב (סבו נרצח ב"אוטובוס הדמים". אוטובוס של מטיילים ישראלים שהותקף במצרים. האנדרטה בצומת יד מרדכי היא לזכרם) ולגבי עזה? רעות ושי מתנגדים לפגיעה בחפים מפשע, לא רק בעזה, בכלל.
כאמור, בהמשך שוחחנו עם ראמי בתרגומו של ג'אבר. לקראת סוף המעגל, הגיעו גם חיטאם וואליד, אשתו ובנו של ג'אבר שטיילו רגלית באזור בזמן שג'אבר ישב איתנו. בערך בשלוש אחה"צ גבר הקור וה"קהילה" החלה להתפזר… בשלוש וחצי התחלנו להתקפל בתירוץ שאם באנו מוקדם, לא נורא אם גם נקדים קצת את הפיזור…
עודד.

נושאים שהועלו:
• אף אחד לא מאמין ליוזמת השלום של טראמפ, אבל יש לה יתרונות כמו איחוד שורות בעם הפלסטיני.
• המנהיגים בשני הצדדים יפילו על טראמפ את האחריות על מה שלא עשו שנים.
• התארגנות ל"דרום אדום" – ננסה לאייש משמרות ולפתוח מעגל גם בשבתות של פברואר.
• ראמי אמר שאם יקבלו אישור כניסה – הוא ועשרה מהצעירים שאיתו – יחרשו את ישראל ויסבירו לכל מי שמוכן לשמוע שגם בעזה רוצים לחיות בשלום.

כתיבת תגובה