מפגש 96 – 17.1.2020

ובסוף, כמעט בשעה ארבע, רדיר דיברה בערבית טקסט שנכתב במקור בהולנדית על ידי אשה יהודיה שנרצחה בשואה. קראה ובכתה, בכתה ושתקה. והיה זמן שכולם שתקו איתה. והיינו מעגל אחד מאוחד בשתיקתו. רדיר דיברה מתוך קלף, טקסט של אתי הילסום, יהודיה הולנדית שנרצחה בשואה (1943) על ידי הנאצים. היא היתה בת 29 כשנרצחה. את הקלפים עם הציטוטים של אתי הילסום, מתורגמים מהולנדית לערבית, עברית ואנגלית, הביאה אמה שמ-בה. אמה היא ישראלית שמחלקת את זמנה בין ישראל לפוטוגל. שם, בפוטוגל, היא פועלת במסגרת קהילת תמרה למען עולם ללא מלחמות ולמען שמירה על איכותו. אמה באה עם פטריק ההולנדי שבא עם מצלמתו ותיעד אותה ואותנו.
ובאותה שעה, שבה קראנו מתוך הקלפים שחילקה לנו אמה עם ציטוטים ממחשבותיה ומתובנותיה של אתי הילסום, באותה שעה כבר נימנו במעגל 25 משתתפים ביום של סגרירי גשם.
התחלנו בשעה אחת בצהריים המחזיקים הקבועים, רוני שמוליק נחשי ועודד. גם מארק שקצת דילל את חלקו ב”אחזקות” המגדלור והגדיל אותן בפעילות במסגרות למען שמירה על כדור ערשנו, הגיע באותו זמן איתנו.
בהקמת מעגל הכסאות השתתפה גם לימור שבאה עם יפת ונינה הצמריים והנבחנים.
מאוחר יותר, כשיגיעו אמה ופטריק, נפתח סבב מעגלי כדת.
בינתיים מנהלים שיחת חולין כשאור ממגמת הקולנוע בספיר (שנה ב’) ממשיך לאסוף אותנו לתוך מצלמתו מזה שבע שבועות ונחשי דואג לסבבי קפה בכוסות קרמיקה חדשות שיצרה עבורנו במיוחד (ולגמרי ביוזמתה!), ורד אלטמן, אמנית קרמיקה מניר יצחק.
אחר כך הגיעו רדיר וג’אבר. ג’אבר החל לאחרונה להגיע עם תרמוס קפה ותרמוס תה מהבית… טוב, לא נעלבים…
והנה צועדות/ים לעבר המעגל גבריאלה והחבר שלה איתן וגם ספריאלה (לא טעות, זה השם) אחותה של גבריאלה. מטיילות/ים. הן/ם לא מסרבות/ים לנחשי שמציע קפה (בכוסות קרמיקה!…) ולאחר הסבר קצר שנועד להשביע את הסקרנות הטבעית למראה נוכחותנו המעגלית, הן/ם “תורמות/ים” למעגל תודעת עזה כנדרש מכל משתתף.
מלמעלה גולשים לעברנו מאור, מיר ויוראי ומצטרפים למעגל. גם הם מחווים דעה תודעתית על עזה.
הנה מארי. מארי שאוהבת לבוא בגלל שדברים מורכבים מושכים את התעניינותה, מגיעה כבר כחודשיים בכל שבוע ואומרת שעזה מעניינת במורכבותה.
בחצי לפני ארבע, מגיע רמי. החרובי הזה סיים יום לימודים באזור המרכז ודהר על סוסתו הממוכנת אל המגדלור. בסוף המפגש הוא ידבר.
כרגע הוא מנשק את אמה שאותה הוא מכיר מזמנים אחרים ומקשיב ביחד עם כולנו, וה”כולנו” הזה כולל גם את שולטי וחנהל’ה מהצפון ואיתם ריקה מתל אביב שהגיעו אחרי לוויה בלהבים הישר למגדלור. יישר כוח!
ובכן, כולנו מקשיבים לידידנו ראמי מעזה שמשוחח איתנו דרך הנייד של רוני ודבריו מועצמים ברמקול לכולם.
בפתח המבנה עוד זוג צעיר, נבוך משהו, למראה ולמשמע המתרחש לנגד עיניו. אני ניגש להסביר אותנו. נחשי ניגש עם הצעה (נחשו מה?…) שקשה לעמוד בפניה ולכן יושבים. כך מצטרפות/ים למעגל שירה מבאר שבע ובן זוגה תומר. השיחה עם ראמי מעזה מסתיימת.
רמי (מבארי…) מספר קצת על תולדות רעיון המגדלור, ואיזה תודעות חדשות רכש בלימודיו. אמה מחלקת קלפים עם ציטוטים של אתי הילסום. ובסוף כמעט בשעה ארבע, רדיר דיברה בערבית טקסט שנכתב במקור בהולנדית על ידי אשה יהודיה שנרצחה בשואה.
עודד.

הכוסות של ורד

הקלף של רדיר

כתיבת תגובה