שבת שלום חברים. הפרק נקרא: מבצע גוואלד, או ביידיש מדוברת הצילוני נא.
אז הדבר היה ככה: מאמש וחצי לערך התחילו להראות על המסכים קריאות גוואלד לגבי נפקדות כמעט מוחלטת של מחזיקי מעגל בכירים ומתמידים. יצא קול קורא להציל את שמוליק מהחזקת יחיד. ואז החלו תגובות הקרבה מרגשות החל מג'אבר שהצהיר שיעצור את אגד ויגיע, עבור לחיותה שקמה ממיטת חוליה כדי להציל את אחיה ולנסות לשוא להתחבב עליו.
והנה הגענו היום וכולם באו בכל זאת: הצפון הגשום והחורפי מנע מעודד ביקור דודי, ורמי הגיע למרות שהצהיר שבואו מהוסס.
לאחר בדיקות קפדניות של מצב הרוח האם היא מערבית, צפונית או מרכזית הוחלט על התמקמות במפלס הצדדי של המבנה האינסופי שלנו. גם המעגל נפתח הפעם בנושא צדדי לכאורה – השפה. הועלו הרהורים בדבר סוגים שונים של דרכי תקשורת, לבטים לגבי יכולת להגיע להבנה ללא שפה משותפת, הועלה לאויר המושג לבנט ומשמעויותיו היום, חנן דיבר על שפה וירטואלית, נבחן הבטוי כור היתוך ומשמעותו. רמי השווה אותו לפעילות טקטונית גאולוגית.
בקיצור לכאורה רחוק אך עם השלכות ממשיות לדרכי תקשורת עם עזה.
מי ישב במעגל ושמע את זעקת הגוואלד של עודד שהגן על שמוליק? שמוליק, רמי, עודד, ג'אבר, חנן, נגה, שאול, עוזי ומלכי, מרי, שני נערים שנקטפו בדרך מישוב ליד רהט והיו נבוכים קצת, שני הצלמת שהביאה חומוס ופיתות היישר מהחומוס של טחינה משדרות, ואור, אור ונאור גם בצוות הצילום.
סיימנו עם שני שירים מתוך "הבוקר בא תמיד" מאת שיבטה טויו.
להתראות בהצלה הבאה. תבואו לבושים היטב- ממש קר אחרי שעה שלוש…
חיותה
