זה היה יום שכאילו אמר מפורשות, שמע חביבי, ביום כמוני אל תתגרה… קח ספר טוב, שמיכה עבה ואיזה מוצרט ואל תחשוף אלי שום חלק מגופך. אבל מה לעשות… תודעת עזה… נוסעים למגדלור.
שמוליק מטייל בעכו, נחשי מבלה בתל אביב ורמי מודיע שהוא קצת חולה אבל יבוא… מתלווה אליי אחותי רחלי שהגיעה מטורונטו לבקר את אימנו הקשישה.
עד בארי סגרירי בלבד. מבארי למגדלור, מבול שוצף! בחנייה, מכונית אחת וממנה רצים בגשם שני ואור, הקולנוענים מספיר, עמוסי ציוד. עוצרים, פורקים. שני אומרת שהיא חששה שבגלל מזג האויר לא נבוא… חחחח. הרחבה שבה אנחנו יושבים בדרך כלל, שטופה במים… מתלבטים… מגיע רמי, מחליט ואנחנו מתמקמים ומקווים לטוב.
קפה, מאפה ומגיעה מארי מבית אלעזרי. כבר פעם רביעית ברציפות! יש מצב למחזיקת מעגל נוספת.
שני ואור כבר באקשן, מצלמים. הגשם יורד והקוררררר… מלמעלה מציצים אלינו שני צעירים. מוזמנים, באים, יושבים, קפה, סבב היכרות. איימן וסאגר מכסייפה. מטיילים. סאגר מכיר את האזור היטב, הוא עבד במנחת. מוצא משפחתם מסעודיה. הסבא של הסבא חיפש אזור פורה לעדריו והגיע לאזור לקיה. לא היו אף פעם בעזה אבל מאד מעוניינים לבקר (אם אתם מתעקשים שנגיד משהו על עזה…).
מארי, פנסיונרית של משרד הבריאות, יש לה זמן והיא עושה בו כטוב בעיניה… נמשכת לנושאים שיש בהם מורכבות. עזה בהחלט עושה לה את זה…
רחלי מספרת על ההשפעה של אבינו על דעותיה ורמי מבקש עוד מידע על האיש הקשיש הזה העונה לתואר אבינו.
בעוד אנחנו מדברים את תולדות אבינו, ואת השקט הפסטורלי קורע קול המואזין. כבר 21 חודשים שאנחנו כאן כל שבוע וטרם שמענו אותו בעוצמה כזאת.
הגשם פסק ושמש מופיעה. אנחנו יוצאים, נעמדים כשפנינו לעבר עזה, ומקשיבים למואזין. מארי אומרת שהם מציינים 11 שנה לפרוץ הסבב המלחמתי המכונה אצלנו בשם הפטריוטי עופרת יצוקה… נכון, ב-27/12/2008 זה התחיל, עשינו גוגל…
מהחנייה מגיע זוג. אנחנו חוזרים למעגל. הזוג, ידידים של מלכי ועוזי שגם הם מגיעים אחרי כמה דקות. חאגי ואיריס. חאגי עוסק בניהול מקהלות ובכלל בפרוייקטים מוזיקליים (כולל שיתופי פעולה בין ערבים ויהודים) ועזה עבורו היא זכרונות של שוק וים. איריס עסקה בתחום התנועה והריקוד. עוזי אומר שנולד שנה לפני הנכבה והגיע לגבולות שנה לפני הכיבוש… המצב מול עזה גורם אצלו לתחושת החמצה וצער עמוק על מה שהיה יכול להיות ולא קורה. ואגב, באשמת שני הצדדים לטענתו… מלכי מרגישה שזה מאד נכון עבורה להשתתף במעגלי המגדלור והיא רוצה להאמין שהדברים יכולים להשתנות.
רמי חוזר ומספר את תולדות המבנה ואת ההיסטוריה של חקלאות המרחב שסיפקה שעורה למבשלות הבירה באנגליה. היושבים נחשפים לתה המדהים שהביאה רדיר מהפרוייקט בוואדי עתיר. גם לחלה ולעוגת השמרים-שוקולד שהבאנו מהאופה של ניר יצחק יש הצלחה ניכרת…
ממש בשעה ארבע, כשאנחנו כמעט מסיימים, מגיע אח של רמי ואיתו אחיינים ואחייניות לרוב. הם סועדים מהמאפים ומקשיבים לדוד רמי שמספר שוב את תולדות מבנה מפעל הגופרית, הפעם בעמידה כי אני כבר מקפל את הכסאות…
זה אכן היה יום קשה מבחינת מזג האויר, אבל בהשאלה מגורודיש אפשר לומר (ש) הסתכלנו לסגריר בעיניים והוא השפיל את מבטו… (גורודיש אמר את זה על המוות…)
שבוע הבא כרגיל… מה, לא תבואו?…
עודד.