מפגש מספר 90 – 6/12/2019

עוד לא יצאנו לדרך לכיוון ה”מגדלור”, וכבר הודעה מגדיר שהיא וג’אבר לא מגיעות (סלח לי ג’אבר…), שמוליק נסע לים המלח, מלכי ועוזי בפסטיבל ג’אז ורמי מוסר שמצלמים…
מי מצלם? מה מצלמים? נחשי ואני מגיעים לבארי ופוגשים שלושה סטודנטים ממכללת “ספיר”. שנה ב’ במגמת קולנוע, חמושים בציוד תיעוד. עושים סרט במסגרת לימודיהם. אור(בן), אור (עוד בן) ושני (בת). הם נוסעים אחרינו למפעל הגופרית ל”מגדלור”.
אנחנו, כהרגלנו, מסדרים מעגל. עכשיו זה גם מתועד… מגיע רמי, מגיע קפה (נחשי, אלא מה…), מגיע מארק, מגיעה רוני, גם נעמיקה, נור וחנן.
לבסוף לקראת השעה האחרונה מגיעות גם מירהל’ה ונטע מבארי. בזמן הזה רמי סוקר מול המצלמה והמיקרופון שמציבים צעירי הקולנוע, את הרציונל שמאחורי פרוייקט ה”מגדלור”.
נחשי מעיד על עצמו שעד לפני זמן מה “שייט” באווירת ההדחקה עד שהבין ש”משהו לא תקין” והחל לפעול.
גם לי יש מה לומר ואני אומר…
רמי לא מוותר לסטודנטים ולמרות שהם “משחקים אותה” שקועים במשימת התיעוד, הוא מבקש מהם להשתתף במעגל השיח. הם מגיעים מרמלה, קריית אונו ובת ים. מעבר למשימה הלימודית, עזה מסקרנת אותם, היו חיילים במלחמה של 2014. אחד מהם אומר שהוא “נמנע”. אנחנו תוהים. הוא מסביר. הוא נמנע מלחשוב על עזה כי היא סבך מאבקים ואינטריגות וסכסוכים בלתי פתירים.
מארק, שעוסק היום הרבה יותר בנושאי המאבק בנושא האקלימי, מרחיב את המבט מעזה לעולם כולו.
רוני מחזירה את השיח לאדם הפשוט משני צידי הגדר ומספרת על הידיד שהצליח לצאת מעזה והוא בדרך לפגישה עם הדלאי למה בהודו! בדרכו, עבר דרכה. עבר גם ב”מעבר” (ארז), בנתיב העשרה, באוטובוס מאשקלון, אצל חבר בירושלים, ליריחו, לירדן ומשם בטיסה להודו.
חנן מספר שלמד בודהיזם, ואיך זה קשור לרגשותיו על הנעשה בעזה.
נור, שתמיד מרגשת, עושה זאת שוב כשהיא מספרת שהיא מספרת לעצמה על נערה בת גילה, גם היא בשם “נור” שנמצאת בעזה ואינה יכולה לעשות את הדברים הפשוטים שהיא, נור משדרות, יכולה לעשות. למרות שנור העזתית היא מישהי שנור הישראלית יצרה בראשה, היא יודעת שיש הרבה “נור” אמיתיות בגילה בעזה שסובלות מהמצור.
נעמיקה לא ששה לדבר ובכל זאת, בנימה עייפה משהו, מדברת על האמירות שחוזרות על עצמן שוב ושוב מבלי שיצליחו להזיז משהו במציאות.
מירהל’ה נזכרת בחאלד שעבד בבארי ש”הוא ורמי ממש גדלו ביחד” בחצר הקיבוץ.
אחר כך מתפתחת שיחה על עתיד העולם ומוזכרים מושגים כמו “המרד בהכחדה”, “8 מיליארד בני אדם בעולם”, “2 מיליון בעזה”, “יובל נח הררי” ועוד. אין ויכוח על המושגים והעובדות, יש רק אופטימות ופסימיות…
מה שברור הוא שאצלנו, ב”מגדלור”, גם הפסימיים ממשיכים בסתר ליבם להיות אופטימיים ולפעול למען ההווה והעתיד של המרחב הקרוב והלאה… והכל מצולם.
בינתיים קיבלנו עדות מצולמת למפגש עם הדלאי למה! בקרוב אצלנו…
יאללה, ארבע והביתה.
עודד.

כתיבת תגובה